היי לכולם!!!! פרק 57 הגיע!
זה הפרק האחרון של העונה הראשונה... כמו שאמרתי לפני כמה ימים אני עושה הפסקה. אני אשתדל שהפגרה לא תהיה ארוכה מדי..
ניפגש בעונה הבאה!
תהנו! :D
___________________________________
כשחזרתי נכנסתי לאוטו וראיתי בקבוק ביד של לוקאס.
אני: "מה זה? מה אתה עושה?" הוא לקח שלוק. "קנית בירה?"
--------------------------------------------
פרק 57:

לוקאס: "כן, למה יש בעיה עם זה?"
אני: "בטח שיש בעיה עם זה. תפסיק שלא תשתכר."
לוקאס: "אל תדאגי, לא יקרה לי כלום."
אני: "לוקאס, תפסיק לשתות! תביא לי את הבקבוק." ניסיתי לקחת ממנו את הבקבוק אבל לא הצלחתי.
לוקאס: "מה קרה? את דואגת לי?"
אני: "אני לא דואגת רק לך, אני דואגת לשנינו. אם תמשיך לשתות לא תוכל לנהוג."
לוקאס: "זה רק בקבוק אחד, מה את עושה סיפור?" הופתעתי שהוא לא מבין.
אני: "ההורים שלי מתו בגלל דבר כזה! איבו איבד את הזיכרון!" התחלתי לצעוק.
לוקאס: "אז את מפחדת?"
אני: "בטח שאני מפחדת! אם תמשיך לשתות אני לא איסע איתך." הוא לקח עוד שלוק מהבקבוק. יצאתי מהאוטו בכעס.
לוקאס: "ברנדה!" הוא יצא אחריי, "אוקיי, אני אפסיק לשתות. כנסי."
הסתכלתי עליו ולא יכולתי להבין. מה יש לו? למה הוא מתנהג ככה? הוא מתנהג בדיוק כמו שהכרתי אותו, כזה אידיוט. הוא ראה שאני לא נכנסת אז הוא התקרב אליי.
הוא תפס בי במותניים: "היי, אני מצטער, אוקיי?" הוא נישק אותי. "בואי נמשיך בנסיעה." הנהנתי ונכנסתי לאוטו.

המשכנו לנסוע ובמהלך הנסיעה לוקאס התחיל לדבר איתי.
לוקאס: "אני ממש מצטער, אני יודע שהתנהגתי כמו אידיוט."
אני: "לפחות אתה מודה שהיית לא בסדר." עדיין קצת כעסתי עליו.
לוקאס: "הייתי עצבני, אוקיי? חשבתי שתרגישי רע עם זה שאנחנו ביחד בגלל מרטין. אני לא רוצה שנשקר לו ונסתיר את זה ממנו וכל זה, אפילו שאני לא כל כך מחבב אותו."
אני: "גם אני לא רוצה את זה."
לוקאס: "יופי. אז אנחנו בסדר עכשיו? אני לא רוצה לריב איתך." הוא החזיק לי את היד ונישק אותה.
אני: "גם אני לא רוצה לריב איתך." הסתכלתי עליו.
לוקאס: "אז הכל בסדר?"
אני: "כן, הכל בסדר." חייכתי.
לוקאס: "עכשיו את יכולה לשיר לי משהו?"
אני: "מה?" לא הבנתי מאיפה הוא הביא את היציאה הזאת.
לוקאס: "תשירי לי."
אני: "לא."
לוקאס: "למה לא?"
אני: "כי ככה. אני פשוט לא רוצה."
לוקאס: "אבל אני רוצה. מה, את מתביישת?"
אני: "אולי."
הוא צחק: "את מתביישת ממני? כבר שמעתי אותך שרה כמה פעמים."
אני: "נכון אבל לא ידעתי שאתה שומע."
לוקאס: "נו באמת, ברנדה. יאללה תשירי לי משהו, אני אוהב לשמוע אותך שרה." הסמקתי.
אני: "לא!" צחקתי.
לוקאס: "נו למה את כזאת רעה?"
אני: "עכשיו אין מצב שאני שרה לך."
לוקאס: "לא לא לא לא! תשירי!!"
אני: "לא."
לוקאס: "נו, אני מצטער."
אני: "זה לא יעזור לך." צחקתי שוב.
לוקאס: "אני אצטרך להוציא את זה ממך בכוח."
אני: "למה אתה כל כך רוצה לשמוע אותי שרה?"
לוקאס: "כבר אמרתי לך, אני אוהב לשמוע אותך שרה. ועכשיו אני רציני, אם לא תשירי אני אגרום לך לשיר."
אני: "כן? איך בדיוק?"
לוקאס: "ככה." הוא התחיל לדגדג אותי.
אני: "לא. לוקאס, תפסיק." צחקתי.
לוקאס: "אני לא מפסיק עד שתשירי." הוא המשיך לדגדג אותי.
אני: "נו די, זה מסוכן. שלא תעשה תאונה או משהו."
לוקאס: "אם נעשה תאונה זה בגלל שאת לא רוצה לשיר לי."
אני: "אוקיי, אוקיי." הוא הפסיק לדגדג אותי.
לוקאס: "את תשירי?"
אני: "לא." הוא המשיך לדגדג אותי. "לוקאס, די!" הוא לא הקשיב לי.
פתאום שמתי לב שאנחנו סוטים מהנתיב. הסתכלתי קדימה.
צעקתי: "לוקאס, תיזהר!!!"
הדבר האחרון שאני זוכרת זה שהתנגשנו במכונית מהנתיב ממול.